יום של זיו יום של אורה

הרבה זמן לא היינו בקשר ולא עדכנו אתכם במה שקורה איתנו. חלו אצלינו כמה שינויים, והחשוב ביותר הוא, שאנחנו מרחיבים חלון, שכבר איננו חדש, אבל שדרגנו אותו והוא נקרא "החלון לקומה הראשונה של הבית". בחלון עצמו מופיע הסבר מפורט – מה תפקידו. ועכשיו אנחנו מוסיפים מידי פעם סיפורים, אגדות, שירים בנושאים שונים, הקשורים לחלון הזה. נוסף לכך,פתחנו טור שבועי באתר שנקרא "דקה בעמק". תפקיד הטור האישי הזה הוא להעשיר, להרחיב ולעניין את התודעות של כולנו בחומר מקסים שנמצא על כדור הארץ ולא כל כך מגיע לכל אחד. חשבנו לנכון לפרסם את החומר הזה גם כאן בבלוג, כדי שיגיע ליותר אנשים. נשמח לשמוע את תגובותיכם ואת הערותיכם למהלך הזה. הפוסט שלפניכם קשור לשבועות, אמנם, אבל תוכנו מתאים תמיד לכל מצב.מקווים שימצא את הדרך ללבכם.

 יום של זיו יום של אורה

הוא יום חג מתן תורה

יער, כרם וגינה

מלאים שירה רינה". 

כשהייתי ילדה, אהבתי מאוד את החגים. ידעתי לשיר את כל השירים, שהיו קיימים אז בארץ. הכרתי, מגיל צעיר מאוד, את כל הסיפורים והאגדות שהסתובבו סביב החג, ואהבתי מאוד את ההצגות שעשינו, ובמיוחד את ההכנות לחג. ובכל חג היה משהו מיוחד שאותו אהבתי יותר מכל דבר אחר.

בחג השבועות – הדבר ששבה את לבי במיוחד הוא, חג מתן תורה. השם הזה היה תמיד בשבילי אפוף מסתורין, ואני אהבתי יותר מכל בעולם את מה שמסתתר מאחורי הדברים,

את מה שלא כולם רואים, את מה שתמיד היה נראה לי, וגם עכשיו, הוא האמת. לא יכולתי לקבל שמה שקורה פה בין האנשים, המדינות, הדתות – זאת האמת.

וחג מתן תורה היה בשבילי בדיוק זה.
השיר שבו פתחנו את הטור שלנו היום סימל את כל מה שכתבתי.

שימו לב מי שמח בחג מתן תורה. 
"כשנתן הקדוש-ברוך-הוא את התורה צפור לא ציץ, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, הבריות לא דברו, אלא העולם שותק ומחריש – ויצא הקול: 'אנוכי אדוני אלוהיך' ". (מתוך ספר האגדה).

אתם יכולים לתאר לכם מצב כזה? 
לנו המצב הזה עושה ממש צמרמורת. ואנחנו לא אנשים דתיים. בכלל לא. אבל נפלאות הבריאה ומה שבאמת משתמע מכך לגבי הקיום שלנו, לגבי המטרה שלשמה באנו הנה, לגבי התפקיד שכל אחד מאתנו לקח על עצמו לפני שהוא בא הנה – כל זה ממלא את חיינו בעניין רב של חיפוש ולימוד כדי להתפתח בעצמנו וכדי לעזור לאחרים. 

גם בשיר הבא "שירת העשבים" (מאת נעמי שמר, בעקבות ר' נחמן מברצלב)

אפשר להבחין מי באמת שר ומשתוקק. נכתוב רק קטעים מהשיר.

"…….כמה יפה

דע לך שכל עשב ועשב            

יש לו שירה מיוחדת                

משלו.                                  

ומשירת העשבים                    

נעשה ניגון                             

של רועה.

 

כמה יפה ונאה

כששומעים השירה

שלהם. ………

ומשירת העשבים

מתמלא הלב ומשתוקק.  ……

 

ומשירת העשבים נעשה ניגון של הלב.

כתיבת תגובה