איך אפשר לעזור לשלום להגיע

 

איך באמת יגיע השלום

שלום לכם. בתקופה האחרונה החלטנו במשאלות להביא קצת סיפורים הקשורים לנושאים, שאנחנו בחרנו לקרוא להם    הקומה השניה של הבית. יש קטגוריה בבלוג שלנו שנקראת הקומה השניה של הבית. אתם מוזמנים להיכנס לשם ולקרוא מה הסיבה שבחרנו להרחיב. שיטת אלכסנדר היא אחת השיטות הנפלאות שעוזרת לנו להגיע לקומה השניה של הבית אבל אם לא נעשה מאמצים בכל דרך אפשרית, נישאר תמיד בקומה הראשונה. וזה ממש חבל, כשיש ארמון גדול – לחיות רק בלובי שלו.

  

                 המלך וחכם הזֶן     –     הסיפור הגיע דרך הזֶן-בודהיזם

 

טורקיה נגד ישראל… ישראל נגד טורקיה…. כל העולם נגדנו…. אנחנו נגד כל העולם….

אנחנו נגד עצמנו….. עצמנו נגד אנחנו….. כולם נגד כ ו ל ם….. כ ו ל ם נגדנו….

 

איך יוצאים מתוך הסבך הזה? מי או מה יכול להורות לנו את הדרך? למה מתכוונים במילה שלום? האם שלום הוא שכולם עושים מה שאני רוצה, חושב/ת, מאמין/נה?

 

הסיפור, שאנחנו מזמינים אתכם לקרוא, נותן לנו כיוון להתחלת העבודה שעומדת בפנינו כשאנחנו באמת רוצים לעזור לשלום להגיע.

 

המלך וחכם הזֶן.

לפני שנים רבות חי לו מלך חכם ונבון, אבל האווירה בארצו הייתה קשה מאוד. אנשים לא האירו פנים אחד לשני, היו רבים בלי שום סיבה נראית לעין, הנשים היו צורחות אחת על השנייה על כל תקלה קטנה. כל זה גרם למועקה קשה בלבו של המלך והוא לא יכול היה למצוא לכך פתרון.

בעיה קשה ומטרידה נוספת רבצה על כתפיו של המלך והיא: כל הזמן ארצו הייתה במלחמה עם, לפחות, אחת משכנותיה. ואם לא הייתה ממש מלחמה – היה איום מתמיד שהנה, כבר מתחילים קרבות.

והמלך היה אומלל מאוד.

יום אחד הגיעה לאוזנו שמועה על חכם זֶן שחי במערה בהרים הרחוקים. השמועה אמרה שהחכם הזה יכול לעזור לו. המלך לא היסס, הרכיב משלחת של נכבדים ממיטב שריו ויועציו ואמר להם, שלא יחזרו לפני שיקבלו הדרכה מדויקת מה לעשות כדי לשפר את המצב.

המשלחת יצאה לדרך, שהייתה בהחלט ארוכה מאוד, עד שהגיעה לפתח המערה, שם נאמר להם לחכות עד שהחכם יתפנה אליהם. כעבור שלושה ימים הוזמנו אנשי המשלחת למערה ואחרי שהתיישבו וספרו לחכם מדוע הגיעו אליו – השתרר שקט. החכם ישב, רגליו מקופלות עיניו עצומות, כאילו מקשיב למשהו. אחרי כמה דקות פקח את עיניו ואמר לאורחיו: בסדר. אני אנסה לעזור למלככם.

המשלחת חזרה לארמון המלך ובשמחה ספרו למלך שהחכם הבטיח לעזור.

עבר שבוע… עברו שבועיים… עבר חודש… עברו חודשיים… וכלום לא השתנה. המלך לא ידע מה לחשוב ומה לעשות…

אחרי חצי שנה התחיל השינוי. כאילו רוח אחרת נשבה. הנשים הפסיקו לצרוח אחת על השנייה. אנשים ברחוב החלו להאיר פנים זה אל זה. המלך הצליח, אחרי הרבה שנים של ניסיונות, לחתום על הסכם שלום עם אחת המדינות השכנות. השינוי היה מורגש יותר ויותר ככל שהימים חלפו.

ואז החליט המלך שהוא מוכרח להיפגש בעצמו עם חכם הזן שחי במערה בהרים הרחוקים וללמוד ממנו מה אפשר לעשות כדי לקדם את השלום.

גם מסעו של המלך היה ארוך מאוד. גם הוא היה צריך לחכות שלושה ימים עד שהחכם הזמין אותו. גם הוא, אחרי ששאל את שאלתו, היה צריך לחכות, כשהחכם ישב ועיניו עצומות והשקט ירד מסביב. וגם חדר פנימה לנשמתו של המלך.

והחכם אמר: הדבר היחידי שיכולתי לעשות כדי לעזור לך הוא –

להשכין שלום בלבבי.