לנגן עם (או בלי) שיטת אלכסנדר – פוסט שני

תמונה של איתי לומד לנגן שיר

תמונה של איתי לומד לנגן שיר

הזמן חולף. אנחנו לא עומדים בקצב, ובינתיים אנשים וילדים לומדים לנגן בלי עזרתה של שיטת אלכסנדר, בלי לדעת מה בעצם קורה להם בגוף בזמן שהם מנגנים ולא נותנים לעצמם כיוונים.
אם מישהו מכם לא זוכר מהם "כיוונים" לפי שיטת אלכסנדר (או לא יודע) – כדאי שיגולל את הפוסטים להתחלה וימצא את הפוסטים המדברים, מראים ומסבירים את הנושא.
נסתכל עכשיו על התמונה של איתי החמוד, המוכשר שלומד ואוהב לנגן. הוא יושב ליד הפסנתר והגב שלו שוקע.במונחים של שיטת אלכסנדר אומרים " אין לגב הזה כיוונים".                 אם ימשיך ככה הרבה שנים – וכולנו מקווים שימשיך לנגן – הגב שלו, או הצוואר יהיו  מקור לכאבים . כדי למנועהתפתחות של כאבי גב, כאבי צוואר,כתפיים או ידיים – רצוי מאוד להתחיל עכשיו, בגיל זה ללמד אותו את הנחיית הכיוונים (ראה באחד הפוסטים הראשונים).

גם אנשים מבוגרים, שמנגנים על כלי נגינה שונים וכבר סובלים מכאבי גב,כאבי צוואר, כתפיים, ברכיים – שיטת אלכסנדר פותחת בפניהם את האפשרות לוותר על כאבים אלה ולנגן בהנאה מרובה כאוות נפשם.

מודעות פרסומת

עקרון מס.2 מתוך חמשת העקרונות

הבחנה והכרה בכך ש"ההערכה החושית שלנו מוטעית".

הגוף שלנו (כולל הרגש והשכל) נולד כמערכת אחת שיש לה "הנהלה" אחת וכל חלקיה נמצאים ומתפקדים

אלכסנדר מטפל בשיטה שפיתח

אלכסנדר מטפל בשיטה שפיתח

ביחס מסוים לגבי "הנהלה" זו. לדוגמה: אם התינוק מנסה להתיישב, כל חלק בגופו, במחשבתו וברגשותיו מופעל בכיוון הניסיון הזה להוציא את פעולת ה"לשבת" מהכוח אל הפועל, בקואורדינציה. אם לא מפריעים לו בניסיונותיו – ה"הנהלה" המרכזית שלו (או כפי שאלכסנדר קרא לה "הפיקוד הראשוני") תארגן אותו כך שבסופו של התהליך הוא ישב בשיווי משקל נכון ומאורגן.

מה שמנחה אותנו בפעילות בחיים הן הרגשותינו ותחושותינו, ומה שמרגיש טוב ונכון הוא הרגיל. לפעמים אנחנו יודעים בוודאות שתנועה רגילה מסוימת כמו: לקום או לשבת תגרום לכאבים בגוף, אך בשעת הפעולה (קימה, ישיבה) רק תנועה זו תורגש בתוכי כנכונה.  

כשמערכת ההרגלים שלנו מתחילה לנהל את חיינו, יש סטיות מן המרכז. סטייה זו הינה ההרגל והיא נרשמת אצלנו כדבר נכון. אדם המחזיק את ראשו מוטה לצד ימין אינו חש זאת כסטייה אלא כדבר נכון וכשהוא מחזיר את ראשו למרכז, זה נראה לו לא נכון, ונרשם אצלו כסטייה שמאלה.

התחושות שלנו מורכבות ומגוונות וקשורות לחינוך שקיבלנו, לחוויות אישיות, להצלחות ולכישלונות. הן כוללות את הפעולות: איך לקום, איך לשבת, איך לעמוד, מה אנחנו יכולים או לא יכולים,  האם יש לנו קואורדינציה או לא? האם אנחנו גורמים לעצמנו כאבים בצוואר? בראש? בגב? וכשאנחנו מסתכלים בראי מתגלה הפער בין מה שרואים לבין מה שמרגישים. הראי והעיניים יכולים לשמש כמדריך במקום התחושה המוטעה שלנו, שבאה מתוך המערכת ההרגלית.

עד לכאן בפוסט של היום. אלה, כאמור שניים מתוך חמשת העקרונות, עליהן מבוססת שיטת אלכסנדר. אם יש לך שאלות, הערות, הצעות לשיפור…

אנחנו תמיד לשרותך, עם כל הידע והניסיון שלנו, והעזרה שאנחנו יכולים לתת למי שזקוק לה.

הרבה ברכות מאיתנו לכל מי שקורא בפוסט הזה.