עצירה לרגע, השהיית תגובה, אי עשייה – INHIBITION

עקרון שלישי מתוך חמשת העקרונות

עקרון זה מגלם בתוכו את המפתח לשינוי. עצם השהיית התגובה המיידית והימנעות מעשייה לאחר גירוי לפעולה – מאפשרת את השימוש באמצעים החדשים של שיטת אלכסנדר ואת השחרור מן השימוש המורגל, מן הכאבים הכרוניים ומסוגי הלחץ השונים.

טכניקת אלכסנדר

טכניקת אלכסנדר

ה"עצירה לרגע" הינה הצעד הראשון לבחירה חופשית בדרך הפעולה, בחיים של איזון ושל נשימה חופשית וללא הפרעות.

אלכסנדר אמר פעם לאחד מתלמידיו: "ה – Inhibition מאפשר לנו לעשות את מה שהחלטנו שאנחנו רוצים לעשות, מבלי לגרום לעצמנו כאבים בצוואר – ראש – גב – גפיים. השהיית התגובה היא אפשרות הקיימת בתוכנו בעצם היותנו בני אדם. היא מאפשרת לנו את הבחירה ואת השינוי. בחיי היומיום שלנו אנחנו משתמשים באפשרות זאת רק כלפי חוץ. בנו, בעצמנו, בשימוש שלנו בעצמנו אנחנו ממשיכים להגיב אינסטינקטיבית ולכן אנחנו גורמים לעיוותים, לכאבים ולחוסר איזון פנימי.

עלינו לזכור כי כוחו של הרגל (ראה פוסט – העיקרון הראשון) הוא עצום והמערכת החדשה, שאמורה להחליפו, צריכה להתמודד עם כוח זה. מה שחייב להיבנות בנו (כשאנחנו לומדים את שיטת אלכסנדר) הוא הנכונות להשהות את תגובתנו, ולא להיכנס בכל מחיר לפעולה. זהו הסדק שבו תכנות יכול להחליף תכנות –
בתנאי שהתוכנה החדשה כבר מוכנה לנו במגירה. (כלומר: אם אנחנו לומדים או למדנו את שיטת אלכסנדר).
התוכנה החדשה שעליה מדבר אלכסנדר נקראת: הנחיית הכיוונים ועליה נדבר בפוסט הבא.

ולסיום הפוסט הזה – יש לנו הצעה:
אם זה מעניין אותך, הקורא ברגע זה את הפוסט – אתה יכול לנסות:
– לעצור עצמך לרגע. להתבונן: האם היד שלי נמצאת על העכבר? מנסה להזיז את החץ כדי להמשיך לקרוא?
– רק רגע. נסה לא להגיב. שים לב שהיד רוצה להמשיך את המהלך.
– רק רגע….
– עכשיו אפשר להזיז את היד

בפוסט הבא נדריך אתכם – רק כדוגמא – מה אלכסנדר מציע, כאפשרות, בין "רק רגע"
לבין הזזת היד. ועד אז ישנה תמיד ההזדמנות להשהות את התגובה לפני הכניסה לפעולה, כמו: לקום, לשבת, להזיז את היד וכדומה.

מודעות פרסומת

הכרה בכוחו של הרגל

עקרון ראשון מתוך חמשת העקרונות  של שיטת אלכסנדר

בחלון "שיטת אלכסנדר – מהי?" מוזכרים חמשת העקרונות, שהם הבסיס לעבודה בשיטה.

בפוסט הזה ננסה להרחיב את המידע על העקרונות, לתת דוגמאות מעשיות, ולפתוח את הנושא לדיון, לתגובות ולשאלות ותשובות. נתחיל בעקרון מספר 1, ואם לא נגמור את כולם – נמשיך בפוסט הבא:

1. "הכרה בכוחו של הרגל".

כל תינוק בריא נולד עם יכולת להשתמש נכון בעצמו. גם תינוקות פגועים נולדים עם פוטנציאל להשתמש יותר נכון בעצמם. המפגש של התינוק עם הסביבה אליה נולד מעלה את הצורך להסתגל לתנאים השולטים בסביבה זו, ולשם כך הוא נאלץ לפתח הרגלים, שלא תמיד תואמים את "היכולת להשתמש נכון בעצמו", שהיא היכולת שאיתה נולד.

תוך זמן קצר ההרגלים הופכים להיות חלק ממנו, והתחושה שלו היא – שאי אפשר אחרת. "אבל אני רגיל ככה" – משפט ידוע ומוכר לכל מי שיש לו ילדים או עבד אי פעם עם ילדים. אנחנו הופכים להיות משועבדים להרגלינו,ומשולים למתמכרים. כמו לסמים, עישון, אלכוהול, קפה – כל אחד מאתנו מתמכר להרגליו.

כוחו של הרגל מתבטא לחיוב ולשלילה בחיינו: מצד אחד הוא שומר עלינו ונותן בטחון בקשרים שלנו עם הסביבה, ומצד שני – מקבע אותנו ועלול לפתח נזקים גופניים, נפשיים ושכליים. קשה מאוד לצאת מההרגל אל הבלתי ידוע.

שיטת אלכסנדר מאפשרת עיכוב של תגובות הרגליות – אוטומטיות. היא פותחת את האפשרות להיפטר מהרגלים ישנים של תגובה, שגורמים לנו נזקים בגלל השימוש המוטעה שלנו בגוף.

הינה סרטון של מארק ג'זפברג שמדגים את השיטה: