איך אפשר לעזור לשלום להגיע

 
איך באמת יגיע השלום

איך באמת יגיע השלום

שלום לכם. בתקופה האחרונה החלטנו במשאלות להביא קצת סיפורים הקשורים לנושאים, שאנחנו בחרנו לקרוא להם    הקומה השניה של הבית. יש קטגוריה בבלוג שלנו שנקראת הקומה השניה של הבית. אתם מוזמנים להיכנס לשם ולקרוא מה הסיבה שבחרנו להרחיב. שיטת אלכסנדר היא אחת השיטות הנפלאות שעוזרת לנו להגיע לקומה השניה של הבית אבל אם לא נעשה מאמצים בכל דרך אפשרית, נישאר תמיד בקומה הראשונה. וזה ממש חבל, כשיש ארמון גדול – לחיות רק בלובי שלו.

  

                 המלך וחכם הזֶן     –     הסיפור הגיע דרך הזֶן-בודהיזם

 

טורקיה נגד ישראל… ישראל נגד טורקיה…. כל העולם נגדנו…. אנחנו נגד כל העולם….

אנחנו נגד עצמנו….. עצמנו נגד אנחנו….. כולם נגד כ ו ל ם….. כ ו ל ם נגדנו….

 

איך יוצאים מתוך הסבך הזה? מי או מה יכול להורות לנו את הדרך? למה מתכוונים במילה שלום? האם שלום הוא שכולם עושים מה שאני רוצה, חושב/ת, מאמין/נה?

 

הסיפור, שאנחנו מזמינים אתכם לקרוא, נותן לנו כיוון להתחלת העבודה שעומדת בפנינו כשאנחנו באמת רוצים לעזור לשלום להגיע.

 

המלך וחכם הזֶן.

לפני שנים רבות חי לו מלך חכם ונבון, אבל האווירה בארצו הייתה קשה מאוד. אנשים לא האירו פנים אחד לשני, היו רבים בלי שום סיבה נראית לעין, הנשים היו צורחות אחת על השנייה על כל תקלה קטנה. כל זה גרם למועקה קשה בלבו של המלך והוא לא יכול היה למצוא לכך פתרון.

בעיה קשה ומטרידה נוספת רבצה על כתפיו של המלך והיא: כל הזמן ארצו הייתה במלחמה עם, לפחות, אחת משכנותיה. ואם לא הייתה ממש מלחמה – היה איום מתמיד שהנה, כבר מתחילים קרבות.

והמלך היה אומלל מאוד.

יום אחד הגיעה לאוזנו שמועה על חכם זֶן שחי במערה בהרים הרחוקים. השמועה אמרה שהחכם הזה יכול לעזור לו. המלך לא היסס, הרכיב משלחת של נכבדים ממיטב שריו ויועציו ואמר להם, שלא יחזרו לפני שיקבלו הדרכה מדויקת מה לעשות כדי לשפר את המצב.

המשלחת יצאה לדרך, שהייתה בהחלט ארוכה מאוד, עד שהגיעה לפתח המערה, שם נאמר להם לחכות עד שהחכם יתפנה אליהם. כעבור שלושה ימים הוזמנו אנשי המשלחת למערה ואחרי שהתיישבו וספרו לחכם מדוע הגיעו אליו – השתרר שקט. החכם ישב, רגליו מקופלות עיניו עצומות, כאילו מקשיב למשהו. אחרי כמה דקות פקח את עיניו ואמר לאורחיו: בסדר. אני אנסה לעזור למלככם.

המשלחת חזרה לארמון המלך ובשמחה ספרו למלך שהחכם הבטיח לעזור.

עבר שבוע… עברו שבועיים… עבר חודש… עברו חודשיים… וכלום לא השתנה. המלך לא ידע מה לחשוב ומה לעשות…

אחרי חצי שנה התחיל השינוי. כאילו רוח אחרת נשבה. הנשים הפסיקו לצרוח אחת על השנייה. אנשים ברחוב החלו להאיר פנים זה אל זה. המלך הצליח, אחרי הרבה שנים של ניסיונות, לחתום על הסכם שלום עם אחת המדינות השכנות. השינוי היה מורגש יותר ויותר ככל שהימים חלפו.

ואז החליט המלך שהוא מוכרח להיפגש בעצמו עם חכם הזן שחי במערה בהרים הרחוקים וללמוד ממנו מה אפשר לעשות כדי לקדם את השלום.

גם מסעו של המלך היה ארוך מאוד. גם הוא היה צריך לחכות שלושה ימים עד שהחכם הזמין אותו. גם הוא, אחרי ששאל את שאלתו, היה צריך לחכות, כשהחכם ישב ועיניו עצומות והשקט ירד מסביב. וגם חדר פנימה לנשמתו של המלך.

והחכם אמר: הדבר היחידי שיכולתי לעשות כדי לעזור לך הוא –

להשכין שלום בלבבי.

  

עצירה לרגע, השהיית תגובה, אי עשייה – INHIBITION

עקרון שלישי מתוך חמשת העקרונות

עקרון זה מגלם בתוכו את המפתח לשינוי. עצם השהיית התגובה המיידית והימנעות מעשייה לאחר גירוי לפעולה – מאפשרת את השימוש באמצעים החדשים של שיטת אלכסנדר ואת השחרור מן השימוש המורגל, מן הכאבים הכרוניים ומסוגי הלחץ השונים.

טכניקת אלכסנדר

טכניקת אלכסנדר

ה"עצירה לרגע" הינה הצעד הראשון לבחירה חופשית בדרך הפעולה, בחיים של איזון ושל נשימה חופשית וללא הפרעות.

אלכסנדר אמר פעם לאחד מתלמידיו: "ה – Inhibition מאפשר לנו לעשות את מה שהחלטנו שאנחנו רוצים לעשות, מבלי לגרום לעצמנו כאבים בצוואר – ראש – גב – גפיים. השהיית התגובה היא אפשרות הקיימת בתוכנו בעצם היותנו בני אדם. היא מאפשרת לנו את הבחירה ואת השינוי. בחיי היומיום שלנו אנחנו משתמשים באפשרות זאת רק כלפי חוץ. בנו, בעצמנו, בשימוש שלנו בעצמנו אנחנו ממשיכים להגיב אינסטינקטיבית ולכן אנחנו גורמים לעיוותים, לכאבים ולחוסר איזון פנימי.

עלינו לזכור כי כוחו של הרגל (ראה פוסט – העיקרון הראשון) הוא עצום והמערכת החדשה, שאמורה להחליפו, צריכה להתמודד עם כוח זה. מה שחייב להיבנות בנו (כשאנחנו לומדים את שיטת אלכסנדר) הוא הנכונות להשהות את תגובתנו, ולא להיכנס בכל מחיר לפעולה. זהו הסדק שבו תכנות יכול להחליף תכנות –
בתנאי שהתוכנה החדשה כבר מוכנה לנו במגירה. (כלומר: אם אנחנו לומדים או למדנו את שיטת אלכסנדר).
התוכנה החדשה שעליה מדבר אלכסנדר נקראת: הנחיית הכיוונים ועליה נדבר בפוסט הבא.

ולסיום הפוסט הזה – יש לנו הצעה:
אם זה מעניין אותך, הקורא ברגע זה את הפוסט – אתה יכול לנסות:
– לעצור עצמך לרגע. להתבונן: האם היד שלי נמצאת על העכבר? מנסה להזיז את החץ כדי להמשיך לקרוא?
– רק רגע. נסה לא להגיב. שים לב שהיד רוצה להמשיך את המהלך.
– רק רגע….
– עכשיו אפשר להזיז את היד

בפוסט הבא נדריך אתכם – רק כדוגמא – מה אלכסנדר מציע, כאפשרות, בין "רק רגע"
לבין הזזת היד. ועד אז ישנה תמיד ההזדמנות להשהות את התגובה לפני הכניסה לפעולה, כמו: לקום, לשבת, להזיז את היד וכדומה.